<h1>סמ"ג עשין סימן קל"ד</h1>
<h2>דף לה:</h2>
ישראל שהפריש מעשר ראשון כשהוא שבולין קודם שידוש ויפריש ממנו תרומה ונתנו ללוי אין הלוי חייב להפריש ממנו תרומה גדולה אחר שידושנו אלא תרומת מעשר בלבד כדאיתא בפרק כל שעה (פסחים ל"ה ב') ובמסכת ברכות (מ"ז א'), אבל אם דש ישראל והפריש מעשר מן הדגן קודם שיפריש תרומה גדולה ונתנו ללוי חייב הלוי להפריש ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר, מאחר שנעשה דגן נתחייב בתרומה גדולה שנאמר ראשית דגנך (ע"פ רמב"ם תרומות פ"ג הי"ג). תניא בתוספתא (תרומות פ"ג הל' י"ז ועיי' שם מנחת ביכורים) ומביאה בפ"ק דביצה (י"ג א'), בן לוי שלקח מעשר שבולין לא יתן תרומתו לכהנים שבולין אלא קונסים אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן, ואין חייב ליתן לו מעשר מן התבן, ואם הפריש תרומת מעשר שבולין כמו שנתנו לו הרי זה כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן ומפני מה קונסים אותו לכתוש מפני שלקח המעשר שבולין והפקיע ממנו תרומה גדולה (ע"פ רמב"ם שם הי"ד).
